Bereshit 5770: The Big Taninim

Yair Zakovitch in “Lo Kakh Katuv baTanakh” writes about the Taninim created on the fifth day. These are my notes from a Dvar Torah I gave on the subject.  There are also Sumerian parallels (book) and Ugaritic.

The basic idea is that the line in Genesis 1:21 about the Taninim/Dragons referred to a well known mythology that persisted even through Talmudic times.  I apologize for not translating all the Hebrew.   Specifically, the line is included in the fifth day with the verb BR`/created to make the point that God created even these monsters– they are not primordial beings equal to God.

Genesis 1:21

כא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.	21 And God created the great sea-monsters, and every living creature that creepeth, wherewith the waters swarmed, after its kind, and every winged fowl after its kind; and God saw that it was good.

Isaiah 51:9-10

ט עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי-עֹז, זְרוֹעַ יְהוָה–עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם, דֹּרוֹת עוֹלָמִים; הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין.	9 Awake, awake, put on strength, O arm of the LORD; awake, as in the days of old, the generations of ancient times. Art thou not it that hewed Rahab in pieces, that pierced the dragon?
י הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם, מֵי תְּהוֹם רַבָּה; הַשָּׂמָה, מַעֲמַקֵּי-יָם–דֶּרֶךְ, לַעֲבֹר גְּאוּלִים.	10 Art thou not it that dried up the sea, the waters of the great deep; that made the depths of the sea a way for the redeemed to pass over?

Psalm 89:10-12

י אַתָּה מוֹשֵׁל, בְּגֵאוּת הַיָּם;    בְּשׂוֹא גַלָּיו, אַתָּה תְשַׁבְּחֵם.	10 Thou rulest the proud swelling of the sea; when the waves thereof arise, Thou stillest them.
יא אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל רָהַב;    בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ, פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶיךָ.	11 Thou didst crush Rahab, as one that is slain; Thou didst scatter Thine enemies with the arm of Thy strength.
יב לְךָ שָׁמַיִם, אַף-לְךָ אָרֶץ;    תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ, אַתָּה יְסַדְתָּם.	12 Thine are the heavens, Thine also the earth; the world and the fulness thereof, Thou hast founded them.

Nahum 1:3-4

ג יְהוָה, אֶרֶךְ אַפַּיִם וגדול- (וּגְדָל-) כֹּחַ, וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה; יְהוָה, בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ, וְעָנָן, אֲבַק רַגְלָיו.	3 The LORD is long-suffering, and great in power, and will by no means clear the guilty; the LORD, in the whirlwind and in the storm is His way, and the clouds are the dust of His feet.
ד גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ, וְכָל-הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב; אֻמְלַל בָּשָׁן וְכַרְמֶל, וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל.	4 He rebuketh the sea, and maketh it dry, and drieth up all the rivers; Bashan languisheth, and Carmel, and the flower of Lebanon languisheth

Psalm 18:9-17

ט עָלָה עָשָׁן, בְּאַפּוֹ–    וְאֵשׁ-מִפִּיו תֹּאכֵל; גֶּחָלִים,    בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ.	9 Smoke arose up in His nostrils, and fire out of His mouth did devour; {N} coals flamed forth from Him.
י וַיֵּט שָׁמַיִם, וַיֵּרַד;    וַעֲרָפֶל, תַּחַת רַגְלָיו.	10 He bowed the heavens also, and came down; and thick darkness was under His feet.
יא וַיִּרְכַּב עַל-כְּרוּב, וַיָּעֹף;    וַיֵּדֶא, עַל-כַּנְפֵי-רוּחַ.	11 And He rode upon a cherub, and did fly; yea, He did swoop down upon the wings of the wind.
יב יָשֶׁת חֹשֶׁךְ, סִתְרוֹ–    סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ; חֶשְׁכַת-מַיִם,    עָבֵי שְׁחָקִים.	12 He made darkness His hiding-place, His pavilion round about Him; {N} darkness of waters, thick clouds of the skies.
יג מִנֹּגַהּ, נֶגְדּוֹ:    עָבָיו עָבְרוּ–בָּרָד, וְגַחֲלֵי-אֵשׁ.	13 At the brightness before Him, there passed through His thick clouds hailstones and coals of fire.
יד וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם, יְהוָה–וְעֶלְיוֹן, יִתֵּן קֹלוֹ;    בָּרָד, וְגַחֲלֵי-אֵשׁ.	14 The LORD also thundered in the heavens, and the Most High gave forth His voice; hailstones and coals of fire.
טו וַיִּשְׁלַח חִצָּיו, וַיְפִיצֵם;    וּבְרָקִים רָב, וַיְהֻמֵּם.	15 And He sent out His arrows, and scattered them; and He shot forth lightnings, and discomfited them.
טז וַיֵּרָאוּ, אֲפִיקֵי מַיִם,    וַיִּגָּלוּ, מוֹסְדוֹת תֵּבֵל: מִגַּעֲרָתְךָ יְהוָה–    מִנִּשְׁמַת, רוּחַ אַפֶּךָ.	16 And the channels of waters appeared, and the foundations of the world were laid bare, {N} at Thy rebuke, O LORD, at the blast of the breath of Thy nostrils.
יז יִשְׁלַח מִמָּרוֹם, יִקָּחֵנִי;    יַמְשֵׁנִי, מִמַּיִם רַבִּים.	17 He sent from on high, He took me; He drew me out of many waters.

Job  7:12

יב הֲיָם-אָנִי, אִם-תַּנִּין:    כִּי-תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר.	12 Am I a sea, or a sea-monster, that Thou settest a watch over me?

Isaiah 27:1

א בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ, וְעַל לִוְיָתָן, נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן; וְהָרַג אֶת-הַתַּנִּין, אֲשֶׁר בַּיָּם.  {ס}	1 In that day the LORD with His sore and great and strong sword will punish leviathan the slant serpent, and leviathan the tortuous serpent; and He will slay the dragon that is in the sea. {S}

Psalm 74:13-14

יג אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם;    שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים, עַל-הַמָּיִם.	13 Thou didst break the sea in pieces by Thy strength; Thou didst shatter the heads of the sea-monsters in the waters.
יד אַתָּה רִצַּצְתָּ, רָאשֵׁי לִוְיָתָן;    תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל, לְעָם לְצִיִּים.	14 Thou didst crush the heads of leviathan, Thou gavest him to be food to the folk inhabiting the wilderness.

Tefillat Menashe 2-3

who hast made heaven and earth, with all the ornament thereof; who hast bound the sea by the word of thy commandment; who hast shut up the deep, and sealed it by thy terrible and glorious name;

Hazon Yohanan 20:2-3 (Revelations)

[2] And he laid hold on the dragon, that old serpent, which is the Devil, and Satan, and bound him a thousand years,
[3] And cast him into the bottomless pit, and shut him up, and set a seal upon him, that he should deceive the nations no more, till the thousand years should be fulfilled: and after that he must be loosed a little season.

Job 26:12 in Bavli Baba Batra 74b

ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שביקש הקב”ה לבראות את העולם אמר לו לשר של ים פתח פיך ובלע כל מימות שבעולם אמר לפניו רבש”ע די שאעמוד בשלי מיד בעט בו והרגו שנאמר (איוב כו) בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב

Shemot Raba 15:22

אמר הקדוש ברוך הוא (בראשית שם, שם): ותראה היבשה.
אמרו המים: הרי העולם אנו מלאים, ועד עכשיו צר לנו להיכן אנו הולכין?
יהי שמו מבורך, בעט באוקיינוס והרגו, שנאמר (איוב כו, יב): בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב, ואין מחץ, אלא לשון הריגה, שנאמר (שופטים ה, כו): ומחצה וחלפה רקתו, כשהרג אותן, יש אומרים: שהן בוכין עד היום הזה, שנאמר (איוב לח, טז): הבאת עד נבכי ים.
ולמה הרג אותן?
שהבית שהוא מחזיק מאה חיים, מחזיק אלף מתים, לכך נקרא אוקיינוס, “ים המות”, ועתיד אלהים לרפאתו, שנאמר (יחזקאל מז, ח): אל הימה המוצאים ונרפאו המים, כיון שראו שאר המים שבעט באוקיינוס, לקול צעקתו ברחו חביריהן, כמו חמר.
בשר ודם, שהוא הולך והיו לפניו שני עבדים, אותן הראשונים רצין ובורחין, כך היו שאר המים שבעולם, בורחים מקול צעקתו של אוקיינוס, שנאמר ( תהלים קד, ז): מן גערתך ינוסון, והיו בורחין ולא היו יודעין להיכן בורחין, שנאמר (תהלים שם, ח): יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם.
כגון עבד בשר ודם שאמר לו אדונו: המתן לי בשוק ולא אמר לו היכן ימתין, התחיל העבד אומר: שמא אצל בסילקי אמר לי להמתינו, או שמא אצל בית המרחץ אמר לי, או שמא בצד פיטרון אמר לי!
עלה מצאו סטרו מסטר, אמר לו: על שער פלטרין של אפרכוס שלחתיך!
כך היו המים חוזרים, כששמעו שאמר להם הקדוש ברוך הוא (בראשית א, ט): יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, לא לדרום ולא לצפון אמר להם, אלא היו פוזרין, יעלו הרים ירדו בקעות, סטרן הקדוש ברוך הוא מסטר, אמר להם: למקומו של לויתן אמרתי לכם לילך!
מנין כן?
שנאמר (שם שם, ח): אל מקום זה יסדת להם וזהו מקומו של לויתן, שנאמר (שם שם, כו): לויתן זה יצרת לשחק בו (שם שם, ט): גבול שמת בל יעבורון.

Bavli Hagiga 12a

אמר ר”ל בשעה שברא הקב”ה את הים היה מרחיב והולך עד שגער בו הקב”ה ויבשו שנאמר (נחום א) גוער בים ויבשהו

R’ Yohanan in Bavli Bava Batra (above),

א”ר יוחנן עתיד הקב”ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן שנאמר (איוב מ) יכרו עליו חברים ואין כרה אלא סעודה שנאמר (מלכים ב ו) ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו ואין חברים אלא תלמידי חכמים שנאמר (שיר השירים ח) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני והשאר מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי ירושלים שנאמר (איוב מ) יחצוהו בין כנענים ואין כנענים אלא תגרים שנאמר (הושע יב) כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב

Sanhedrin  97b milhemot taninim. Pslam 104:26, Job 40:29.

רב חנן בר תחליפא לרב יוסף מצאתי אדם אחד ובידו מגילה אחת כתובה אשורית ולשון קדש אמרתי לו זו מניין לך אמר לי לחיילות של רומי נשכרתי ובין גינזי רומי מצאתיה וכתוב בה לאחר ד’ אלפים ומאתים ותשעים ואחד שנה לבריאתו של עולם העולם יתום מהן מלחמות תנינים מהן מלחמות גוג ומגוג ושאר ימות המשיח ואין הקב”ה מחדש את עולמו אלא לאחר שבעת אלפים שנה

Talmud Bavli Bava Batra 75a

(בראשית א) ויברא אלהים את התנינים הגדולים הכא תרגימו ארזילי דימא ר’ יוחנן אמר זה לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון שנאמר (ישעיהו כז) ביום ההוא יפקוד ה’ בחרבו הקשה וגו’:  <סימן כל שעה ירדן>:  אמר רב יהודה אמר רב כל מה שברא הקב”ה בעולמו זכר ונקבה בראם אף לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו מה עשה הקב”ה סירס את הזכר והרג הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (ישעיהו כז) והרג את התנין אשר בים ואף בהמות בהררי אלף זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו מה עשה הקב”ה סירס הזכר וצינן הנקבה ושמרה לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (איוב מ) הנה נא כחו במתניו זה זכר ואונו בשרירי בטנו זו נקבה התם נמי ליסרסיה לזכר וליצננה לנקבה דגים פריצי וליעביד איפכא איבעית אימא נקבה מליחא מעלי איבעית אימא כיון דכתיב (תהילים קד) לויתן זה יצרת לשחק בו בהדי נקבה לאו אורח ארעא הכא נמי לימלחה לנקבה כוורא מליחא מעלי בשרא מליחא לא מעלי

Targum Arami on Psalm 104:26 (English, Aramaic)

26. There the ships go about, [and] this Leviathan you created for the sport of the righteous at the supper of his dwelling place.